טובה הארץ מאוד מאוד

אתר הנצחה לזכרו של הרב לוינגר ומורשתו

הרשמו עכשיו בטופס ההרשמה בהמשך העמוד או במייל Songs@levingers.co.il
קול קורא
שירת הארץ תשפ"ה

תחרות כתיבת שירי ארץ ישראל, לע"נ הרב משה והרבנית מרים לוינגר 

בערב יום ירושלים תשפ"ה ימלאו עשר שנים לפטירתו של הרב משה לוינגר זצ"ל. הרב לוינגר היה מחובר לשירת הארץ וראה ערך עליון בכתיבה, ככלי לחיבור עמוק ושורשי אל הארץ. כך כתב בשנת תשס"ו: "גדולת עם ישראל בארץ ישראל, שהכל צריך לפרוח ולחיות, כל מה שה' נתן לנו צריך שיפרח ויחיה וישיר... אנחנו צריכים לשיר את השיר הגדול הזה, שעם ישראל צריך כולו לפרוח ולעלות ולחיות".

לכבודו של הרב ולכבודה של ארץ ישראל, אנחנו מזמינים את הציבור הרחב לכתוב את שירת הארץ ולהשתתף בתחרות "שירת הארץ" הראשונה לזכר הרב והרבנית לוינגר זצ"ל.
 •פרס ראשון – 7000 ₪
 •פרס שני – 5000 ₪
 •פרס שלישי – 4000 ₪ 

קריטריונים לכתיבת השירים:

1. השירים צריכים להיכתב על נקודות התיישבות חדשות בחבל עזה, יהודה ושומרון, בקעת הירדן הנגב והגליל, שעלו לקרקע אחרי 1967. אחד ממטרות התחרות לחבר את עם ישראל דרך השירים אל ארץ ישראל כך שנוכל לשיר שירים על כל נקודת התיישבות בארץ ישראל. 

2. חיבור תנ"כי והיסטורי – על השירים להיות מחוברים לסיפור הדרך ההיסטורי והתנ"כי שבה נמצאת נקודת ההתיישבות.
 
3. חדוות הארץ – על השירים לתאר מציאות חיובית ומחזקת. למרות האתגרים והקושי בהתיישבות, השיר אמור לספר בטוב הארץ ובשבחה.

4. ניתן לחבר שירים על דמות, תנועה, תופעה או אירוע היסטורי מכונן ומשמעותי בתולדות ההתיישבות מתשכ"ז ועד ימינו.

5. אורך השירים – עד 500 מילים.

6. כמות השירים - עד 3 שירים למשתתף.

 את השירים יש לשלוח בפורמט word לכתובת המייל Songs@levingers.co.ilעד לתאריך ה' באייר תשפ"ה 
(03.05.25) בשעה 23:59

כמו כן ניתן להירשם דרך האתר בטופס ההרשמה בהמשך העמוד.

* יש לכתוב את השיר בהתאם לקריטריונים הרשומים "בקול קורא" חלוקת הפרסים והוצאת הספרון "שירת הארץ" תשפ"ה, תתקיים בחודש סיוון תשפ"ה. * השתתפות בתחרות היא הבעת הסכמה לפרסום השירים בספרון "שירת הארץ" תשפ"ה, ללא התחייבות מצד המערכת לפרסם שיר זה או אחר. *ועדת הפרס מורכבת מיוצרים המחוברים ל"שירת הארץ".

*
*
*
קבלת שבת בבית האבות עם הרב משה לוינגר זצ"ל
במשך שנים רבות עד שבועות ספורים לפני פטירתו. בכל יום שישי הרב משה לוינגר היה נוסע מחברון לבית האבות הירושלמי בקרית מנחם ועושה עם דיירי הבית קבלת שבת מוזיקאלית המשלבת שירי שבת ושירי ארץ ישראל.
אודות 
ברוכים הבאים לאתר הנצחה לזכרו של הרב משה לוינגר. כאן תמצאו מגוון תכנים העוסקים בחייו ופועלו של הרב לוינגר, כולל ספרים, שירים, סרטונים, ותכנים היסטוריים המתארים את דרכו הפרטית והציבורית. האתר מהווה מקור השראה ולימוד לאהבת האדם וארץ ישראל ולשמירה על מורשתו.

"ישנו חזון שליווה אותנו כל הזמן כעם מיוחד. חסד, טהרת הנפש, צניעות, ענווה. בארץ ישראל עובר החזון הזה מהפרטים אל האומה כאומה. העם הזה קשור לצדק ולמשפט החל באברהם אבינו שהקב"ה אומר לו 'כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט"

הרב משה לוינגר

 

ילדות בירושלים -תרצ"ה

הרב משה לוינגר נולד בירושלים בח' סיוון תרצ"ה. הוא גדל בשכונת רחביה א. למד בבית ספר חורב והיה חניך מסור בתנועת הנוער עזרא. את בר המצווה שלו חגג במלחמת השחרור בזמן אחת ההפוגות. לקראת סוף לימודיו בחורב הוא עבר ללמוד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ומשם יתגייס לגרעין הנחל ויהיה ממקימי ישיבת שעלבים.

קרא עוד06/01/1935

מרכז הרב וכפר הרא"ה

הרב לוינגר סיים את שירותו הצבאי בנחל ועבר ללמוד בישיבת מרכז הרב אצל מורו ורבו הרב צבי יהודה הכהן קוק (הרצי"ה). בזמן זה הוא גם ישמש כר"מ בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה , שם יכיר לראשונה כתלמיד את חנן פורת. הרב לוינגר מוסמך לרבנות במרכז הרב ובגיל 26 ינדוד לצפון לקיבוץ לביא יחד עם אשתו מרים ובנו הבכור אפרים וישמש כחבר קיבוץ וכרב הראשון של הקיבוץ .

קרא עוד01/01/1955

קיבוץ לביא ונחלים

הרב לוינגר משמש כחבר קיבוץ מן המניין . שותף במשק הקיבוצי במלאכות השונות אך מן הצד השני גם הרב והפוסק ההלכתי. אפילו ניסה להקים ישיבה בקיבוץ, אך לאחר 5 שנים הוא נפרד מלביא ועובר לשמש רב של מושב נחלים. בתקופה זו יכיר אישיים רבים שלימים יהפכו להיות שותפיו וחבריו למפעל ההתיישבות . לאחר מלחמת ששת הימים הוא מבין שכעת זהו שעת רצון לחזור וליישב את מרחבי הארץ המובטחת.

קרא עוד01/01/1962

מצוות יישוב ארץ ישראל

מסיומה של מלחמת ששת הימים ועד יום פטירתו ביום כ"ז באייר תשע"ה הרב לוינגר הקדיש את חייו עבור מצוות יישוב ארץ ישראל . כפר עציון, חברון , קרית ארבע, גוש אמונים, עצרות, צעדות, בתי משפט, הפגנות, שביתות רעב, הכל עבור זה שעם ישראל יזכה לחזור וליישב את ארץ אבותיו.

קרא עוד10/04/1968

סבא משה

מעבר להיותו דמות ציבורית חשובה , הרב לוינגר היה גם סבא אהוב על משפחתו, לימוד משותף, סיפורים, טיולים , מסעות , השרשה של אהבת הארץ , התנדבות במשך שנים יחד עם ילדיו ונכדיו בבית האבות בירושלים מאירים לנו את דמותו הפשוטה והייחודית של הרב לוינגר https://drive.google.com/file/d/1T2D5tFAnhlaHUViRCtRq7w0-GHStYdLK/view?usp=sharing

קרא עוד01/01/1980
אודות image

ביום כ"ז באייר תשע"ה עלתה נשמתו של הרב משה לוינגר השמימה
ואנו נשארנו יתומים מהרוח הגדולה שהביא איתה ר' מויישה לעולם.
בימים אלו יותר מתמיד אנחנו צריכים להיזכר באותה רוח גדולה שקוראת בקול גדול
"כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם."

אנחנו מזמינים אתכם לקרוא ולהיזכר בסיפורים על הרב לוינגר.
לקבל מהעוצמה ומהאישיות הגדולה ולהעביר את הסיפורים שלכם לדורות הבאים.

נשמח מאוד אם תוכלו לשתף ולשלוח לנו סיפורים/תמונות וזיכרונות אישיים.
באמצעות המייל או דרך טופס צור קשר בתחתית העמוד.
בבניין הארץ ננוחם
המשפחה

קוראים יקרים. אם יש לכם תמונות/סרטונים/סיפורים וזיכרונות אישיים מהרב לוינגר נשמח מאוד שתשלחו אותם באמצעות כתובת המייל המצורפת מטה או באמצעות טופס צור קשר. תודה מראש

*
*

מכתב מש"י עגנון לרב לוינגר

כפי שרואים במכתב . עגנון מציין את קרבתו אל הרב לוינגר משחר נעורים והסיפור כך שמענו מפי אחיו של הרב משה, הרב ישראל מאיר שבזמן מלחמת השחרור , ביתו של עגנון בתלפיות היה בקו החזית ועל כן הוא עזב את ביתו ובזמן המלחמה הוא גר בפנסיון שהפעילה אמא של הרב משה , סבתא תרצה בשכונת רחביה ברחוב אוסישקין. בזמנים אלו נוצר קשר חזק בין ש"י עגנון לבין משפחת לוינגר ולמשה הצעיר (אז רק בן 13) בפרט. גם לאחר המלחמה משה שמר על קשר עם עגנון כמה מן המכתבים אף השתמרו ובעתיד אולי נפרסמם .לגבי חברון בתחילת הדרך עגנון שוחח עם אביו של הרב משה , אליעזר על כך שהוא אינו מבין את דרכו של משה אך לימים חזר בו ותמך ברעיון ההתיישבות המחודשת.

קרא עוד  

מכתב תנחומים מרה"מ נתניהו

קרא עוד  
הרועה הרוחני מקיבוץ "לביא" - בעקבות הצאן

מתוך עיתון הצופה 18/9/63. תיאור ספרותי ומרתק על דמותו של הרב לוינגר כאשר שישמש כרב משק לביא. תודה לחיים מיקרש על הכתבה המרתקת

קרא עוד