קום והתהלך בארץ- מעשה אבות סימן לבנים.
הוריו של הרב משה, אליעזר ותרצה עלו לארץ עם ארבעה ילדיהם בשנת תרצ"ג
והתיישבו בירושלים. לאליעזר היה חשוב החינוך והוא האמין שבירושלים
ילדיו יקבלו את החינוך הטוב ביותר. אליעזר היה רופא ופסיכיאטר.
עם הגיעו לארץ למד עברית וערבית ועבד בבית החולים הממשלתי בבית ג'אלה ובחברון.
בנוסף עבד כפסיכיאטר ברבת עמון .
מעבר לחינוך, לאליעזר היה חשוב מאוד לטייל עם ילדיו במרחבי ארץ האבות.
באופן תדיר בני משפחת לוינגר היו מטיילים בהרי בנימין והשומרון. בשכם, ברמאללה וגם בחברון.
בזכות השליטה של אליעזר בשפה הערבית ועבודתו כרופא הוא לא פחד כלל לטייל בתוך האוכלוסייה הערבית.
אליעזר היה לוקח את ילדיו הקטנים להתפלל מחוץ למערת המכפלה על קברי האבות , לאחר מכן בעזרת מדריך מקומי היה מראה להם את הרובע היהודי ההרוס ובית העלמין העתיק המחולל .
הרב ישראל מאיר לוינגר אחיו הגדול של משה סיפר בטקס האזכרה החמישי של הרב משה זצ"ל שהתמונות של חברון היהודית ההרוסה הבזויה והשוממה נצרבו אצל משה כבר בגיל קטן, חוויה מקוממת ומשפילה שלימים תניע אותו לפעול רבות בכדי להחזיר עטרה ליושנה.